פסק-דין בתיק ע"פ 54266-11-12

ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת שרון לארי בבלי) מיום 25.10.12 בת"פ 4644/08, לפיה נדחתה בקשת המערער "להצהרה כי צו ההריסה השיפוטי אינו בר ביצוע".

1.  נגד המערער הוגש כתב אישום בת"פ 4644/08 בגין עבירות על חוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). ביום 1.2.2010 נגזר דינו, ובין היתר ניתן צו שיפוטי להריסת המבנה נשוא האישום, תוך הסמכת הועדה המחוזית לבצע את צו ההריסה.

המערער קיבל מפעם לפעם דחיות במועד הקבוע לביצוע הצו. הדחיה האחרונה היתה עד ליום 24.4.2012.

ביום 9.10.2012 הגיש המערער בקשה להצהיר על צו ההריסה השיפוטי כצו שאינו בר ביצוע, וזאת, לדבריו, בעיקר לאור הלכות שנפסקו בתקופה האחרונה.

הבקשה נדחתה, ועל כך הערעור.

2.  המערער טוען כי שגה בית המשפט קמא בשעה שנתן החלטה בלתי מנומקת, כאשר ההנמקה היחידה הינה "מאמצת האמור בתגובת המאשימה". לטענת המערער, היה על בית המשפט קמא לנמק החלטתו בצורה ההולמת החלטות בהליך פלילי ובאופן שיאפשר לנפגע מההחלטה לערער עליה.

עוד טוען המערער כי לא ניתנה לו אפשרות להגיב על תגובת המשיבה, ובכך נגרם לו עיוות דין.

לגופו של עניין טוען המערער כי צו ההריסה אינו בר ביצוע, לאחר שנקבעה הלכה לפיה בית המשפט אינו יכול להסמיך את הועדה המחוזית לבצע צו הריסה שיפוטי.

עוד נטען כי הוראות סעיף 207א(ג) לחוק התכנון והבניה חלות על המקרה, ולאור חלוף הזמן, יש להורות כי צו ההריסה אינו בר ביצוע.

3.  ב"כ המשיבה טען כי בית המשפט קמא היה רשאי לאמץ את האמור בתגובה שהגישה המשיבה, כי יש בכך הנמקה.

עוד נטען כי אין זכות תגובה, מאחר שממילא לא קיים הליך שלו טוען ב"כ המערער.

לגופו של עניין טען כי בית המשפט לעניינים מקומיים אינו מוסמך לדון בבקשה לסעד הצהרתי.

זאת ועוד, לדבריו מדובר בפסק דין חלוט. המערער אף הגיש בשעתו ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, וביום 16.8.2010 נדחה הערעור על כל חלקיו. הטענה בדבר היעדר סמכות הועדה המחוזית לבצע את צו ההריסה כלל לא הועלתה בערעור.

לדברי ב"כ המשיבה, בית המשפט לעניינים מקומיים אינו מוסמך לשבת כערכאת ערעור על עצמו.

אשר על כן ביקש לדחות את הערעור.

4.  דין הערעור להידחות.

ראשית, המבקש הגיש "בקשה להצהרה כי צו ההריסה השיפוטי אינו בר ביצוע". הבקשה הוגשה במסגרת התיק הפלילי שניתן בו גזר דין למעלה משנתיים וחצי קודם לכן, ואשר הערעור עליו נדחה ביום 16.8.2010, לפני למעלה משנתיים.

גזר הדין סופי וחלוט מזה זמן רב, ולא ניתן לשנות ממנו אלא על פי חוק. השינוי האפשרי הינו דחיית מועד ביצוע צו ההריסה, בהתאם לסעיף 207 לחוק התכנון והבניה. הבקשה שבענייננו איננה למתן אורכה לביצוע צו ההריסה אלא לביטולו, ולפיכך היה מקום לדחותה על הסף.

מכל מקום, בית המשפט לעניינים מקומיים אינו יושב כערכאת ערעור על עצמו, ואינו מוסמך לבטל גזרי דין שניתנו על ידו.